<h1>מעשה רוקח הלכ' יו"ט סימןגק'</h1>
<h2>דף כט.</h2>
אומר אחד לחבירו מלא לי כ"ז אבל לא במדה ואוקמה ר"י א"ש הא דאומר מלא לי כ"ז אע"פ שמיוחד למדה שהביא הין או חצי הין והא עשי' להשתמש בו בביתו אבל לא במדה היינו כלי המיוחד למדה שאינו עשי' להשתמש בו אלא למדוד בו לבד כשמוכר או קונה ואתא ר"י למימר אפי' כלי העשי' להשתמש בו כיון שהביא מידה ידוע אסור למלאותו וליתנה לחבירו ביו"ט דהוי כאלו מוכר ביו"ט ומודד בו ורבא מוקם האי אבל לא במדה שלא יזכור שם מדה שלא יאמר תן לי הין אלא יאמר תן לי כ"ז והוא מביא הין ונותן לו אבל כלי המיוחד למדה ימלאנו ואתי ר"י למימר כלי המיוחד למדה לא ימלאנה אבל העשי' להשתמש בביתו אע"פ שהכלי מדה ימלא והשתא לא אפסיק הלכתא לא כשמואל ולא כרבא. ונראין דברי רבותינו הראשונים שנהגו במגנצא שלא ליתן כלי המיוחד למדה ולא כלי העומד למדה כשמואל וכר"י דמתניתין ופורצין גדר אותן שאומרים תן לי הין או חצי הין ואתו לידי סכום ע"כ יפה עשו גאונים ממגנצא שגדרו גדר בזה שלא יביא לידי סכום מקח (צ"ל סכום מדה).
